סיפור על יהלום

״בוקר טוב יורם...אתה צריך להיות גאה מאוד. הבוקר..שחקן שטיפחת מגיל אפס נקנה על ידי מכבי ת''א...שלו דיין..מכבי חטפו אותו״. עם ההודעה הזו פתחתי את השבוע.

שליו עוד מעט בן 15, גדל בקיבוץ כפר הנשיא וכבר מהפס הראשון שנתן על פיסת הדשא הקטנה, מתחת לחדר האוכל המיתולוגי, הוא חלם 'להגיע רחוק'. 

בימים ההם, בדיוק לפני עשר שנים, הייתי אוסף את הילדים מהגן. פעמיים בשבוע במקום ההורים. היו כאלה שראו בזה בייביסיטר לשעה ומשהו. אני ראיתי בזה את העתיד, במיוחד אחרי הבעיטה הראשונה שלו. היא שהאירה  לי הדרך להקמת מועדון הכדורגל לילדים שלנו- הפועל גליל עליון.

שלו דיין- הצעד הראשון. 10 שנים. חלום אחד.

כבר אז ידענו מה יש לילד הזה להציע ובחלוף העשור הגיע הרגע עליו חלם הילד ואימא רויטל, אבא אייל ואני התפללנו. 

ילד הקסם שאת כל השנים הראשונות עם הכדור עשה באדום שלנו, הספיק להשאיר חותם  בקריית שמונה והשבוע לבש לראשונה את הצהוב כחול של מכבי. 

עכשיו זה לימודים בפנימיה, אימונים בקריית שלום, עוד אימונים והשמיים הם הגבול. 

אם מדברים על אושר, זה מהחומר הטוב ביותר. אם מדברים על תמורה לעמל, זה הכי טוב שיכולנו לקבל. במקרה של שליו מצאנו יהלום ומגיל חמש ליטשנו אותו בשיא העדינות ושמרנו מכל משמר. היום אנחנו יודעים למה. בהצלחה.