אדם בחליפה

רבות השנים שעברו מאז הפעם האחרונה שראיתי את מי שהיה אחד האנשים החשובים בחיי. זה שהיה לי מורה לחיים. איש החינוך שגידל וטיפח תחתיו אלפים מילדי צפת. עמרם אזולאי. האדם בחליפה. 

רק מלראות אותו בבוקר, עשה לי טוב בלב. ענווה ונועם עטופים בחליפה מחוייטת. לא אשכח אותו לעולם. תמיד אזכור את החליפה התכולה והכחולה והאפורה וכל השאר. 

למנהל בית הספר שלנו היה סטייל. הכי סטייל. חליפה. עניבה. דרך ארץ ותורה. הכל מוקפד. כל מה שצריך היה לו, כל מה שצריך כדי שיהיה מודל לחיקוי. 

היה לנו ממי לשאוב חוכמת חיים, לצד קשיחות והקפדה על ערכים. כבונוס קיבלנו גם תרבות ואופנה. עמרם אזולאי היה המחנך הכי מרשים שהיה לי. 

איזה מזל נפל בחלקינו ילדי צפת. איזה מזל היה לכל מי שפגש בו בכלל. 

לא זכיתי להגיד לך את זה ולו במעט. אלה מילים ראשונות ואחרונות אליך. אדם. מורה ומחנך. 

תודה על כל מה שלימדת. תודה על מי ומה שהיית. תודה.

צילומים/ אלבום משפחתי.