חג שמח ק''ש


על דף הטיוטה כבר הנחתי מילים אחרות. מילות תוגה ואבל. סוף הבלופ. קריית שמונה יורדת ליגה והבועה מתנפצת. אם נודה לאמת, אין לה לקריית שמונה זכות להישאר בליגת העל. גם מול נס ציונה, במשחק הכי גורלי, עמדו על גבעת הטרשים אולי 20 אוהדים. ככה זה גם במשחקי הבית שבשגרה. 20 אוהדים, תוף מרעיש בום בום, אין אופי. הכל תפל, חסר טעם וריח.

רק איזי שרצקי שם כסף, קונה, מוכר, מפטר, מאיים לעזוב, נשאר, מאיים, נשאר, מפטר, בקיצור בלאגן. ככה זה בק''ש. ובכל זאת, היה משהו אתמול בערב, שערבב לי את הרגשות. למרות אי הצדק בקיומו של מועדון כזה בליגה הראשונה, באה האמפתיה לחור הזה בגליל, זה שרחוק מכל מה שקורה באמת, וכמו נשאה תפילה, שרק לא יירדו. שרק לא יירדו. ולו בשביל ילד אחד, שכל חלומו, לעלות על הדשא בק''ש, כשברקע 20 אוהדים ותוף אחד, מרעיש בום, בום, ישירו לו כבוד. 

צילום/ דורון שנפר. איתוראן ק''ש האתר הרשמי